חשיבות הקריאה

"איזה שטויות", היא כתבה. "הילדים שלי לא קראו ספרים והם בסדר גמור".

זו תגובה אחת מני רבות, של אמהות (והורים בכללי) שלא מבינים את חשיבות הקריאה והספרים בגילאי 0-3.
במובנים מסוימים, הם צודקים לגמרי. אין תיכוניסטים שלא יודעים לקרוא. ילדים שגדלים ללא ספרים יכולים להיות בריאים ומאושרים ממש כמו ילדים שמקריאים להם ספרים. אז מה בעצם ההבדלים ולמה כדאי לשים לב כשאנחנו מתייחסים לסוגיה הזאת?

1. למצות את מלוא הפוטנציאל של הילד – הילד שלכם בוודאי יגדל להיות ילד בריא ומאושר, אבל האם מלוא היכולות שלו יבואו לידי ביטוי? מחקרים מעידים שאינטליגנציה של ילד הינה שילוב בין המולד לבין ההתפתחות – הגנטיקה אומרת מה המקסימום שילד יכול להגיע אליו, אבל חוויותיו של הילד וההתפתחות של מוחו בשלוש-חמש השנים הראשונות לחייו יכריעו אם לאותן מקסימום נקודות יהיו או לא יהיו סיכויים להגיע לכדי מיצוי. ישנו פער של כ-20 נקודות לכאן או לכאן. כלומר, ילד שמלוא הפוטנציאל שלו הם 130 נקודות IQ (2% בלבד מסך האנשים בעולם), יגיע למנת משכל של כ-110 נקודות, שהם בטווח של הממוצע העליון בלבד.
כשאתם קוראים עם ילדכם אתם יודעים כי עשיתם את כל מה שיכולתם על מנת לעזור לו להשתמש ביכולות שאיתן הוא הגיע מלכתחילה אל העולם.

2. אתם אולי לא נמצאים בתחרות מול העולם, אבל העולם נמצא בתחרות מולכם – אין לנו שום דרך לדעת מה תינוק ירצה להיות כשיגדל. האם הוא יהיה אמנותי או מתמטי, האם הוא יהיה עצמאי או שכיר, האם הוא ירצה לנהל חיים פשוטים יותר, או שירצה לכבוש את העולם ולהיות בקדמת הבמה.
אבל אם ניקח את חמש החברות הגדולות בעולם – אפל, גוגל, פייסבוק, אמאזון ומייקרוסופט, כל המייסדים, ללא יוצא מהכלל, התקבלו ללימודים גבוהים. חלקם נשרו בדרך, אבל עצם קבלתם למוסדות להשכלה גבוהה (מהטובות שבאוניברסיטאות האמריקאיות) מעיד על כך שהיו בעלי יכולות גבוהות. קריאה בגילאי ינקות עוזרת להגיע לאותן יכולות גבוהות.

אלה שני דברים שכדאי לקחת בחשבון כשאנחנו חושבים על כך שילדים גדלים בסדר גמור גם ללא ספרים. אפשר לגדול בסדר גמור גם על מעט אורז וירקות, אולם כפי שאמר הרברט ספנסר, הפילוסוף והסוציולוג הבריטי – "אין להרעיב את המוח כפי שאין להרעיב את הקיבה".

שתף את הפוסט:
x

#{title}

#{text}

#{price}