30 מיליון מילים

הורה מדבר הוא כנראה אחד מהמשאבים עם הערך הרב ביותר, אומרת דנה סוסקינד, מחברת הספר (והמיזם החברתי) בעלי השם "30 מיליון מילים".

הספר (והמיזם) נקראים על שם אותן 30 מיליון מילים חסרות שהתגלו במחקרם של בטי הארט וטוד ריזלי משנת 1995.
הארט וריזלי חקרו 42 משפחות ממעמדות סוציו-אקונומיים שונים, מגיל חצי שנה ועד שלוש שנים. הם הקליטו את השיחות שבין ההורים לילדיהם, ולאחר מכן תמללו וניתחו את אותן שיחות. התוצאות היו מדהימות.
ילדים ממשפחות מצוקה ומהמעמד הנמוך שמעו כ-פי 3 מילים פחות יותר מאשר הילדים מהמשפחות המבוססות. בגיל 3 בלבד, כבר היה להם חוסר של 30 מיליון מילים.
כעבור שש שנים החוקרים חזרו לכל הילדים שהשתתפו במחקר וערכו להם מבחנים – נמצא קשר ישיר בין משפחות שדיברו הרבה עם ילדיהם לבין שפה עשירה והישגים. הדבר המפתיע ביותר שהם מצאו הוא לא רק שאיכות המילים חשובה, אלא גם הכמות.

נתחיל עם האיכות – הן במשפחות מעוטות היכולת והן במשפחות המבוססות, התנהלו שיחות של "מצבי יומיום":
- תן לי את המוצץ.
- אסור! אני לא מרשה!
- אתה רוצה לאכול?
אך במשפחות המבוססות ההורים (או יש לאמר, למרבה הצער, שברוב המקרים מדובר באמהות) השקיעו גם בעידוד, במילים חיוביות יותר, בתמלול הפעולות לתינוק, בשירה, בניהול דיאלוגים עם הפעוט, ובעיקר בקריאת ספרים. 
הורים יתקשו להגיע לאוצר מילים עשיר מאוד מחיי היומיום. בספרים, לעומת זאת, נמצא עולם דמיוני שמתאר מצבים ודמויות שאנו לא פוגשים במציאות או לא פוגשים באופן תדיר. נתקשה, למשל, לשלב בשיחה יומיומית פשוטה עם התינוק/פעוט את צמדי המילים:
- פוסעת חרישית
- פוצה מקור
- בלי חפזון
שמופיעים כולם בספר "איילת מטיילת". 
אך אם נקרא את הספר מדי יום, נחשוף את הילד שלנו לשפע הלשוני.

וכעת, הכמות – מחקרים מצאו שתינוקות צריכים לשמוע לפחות 21,000 מילים ביום על מנת להגיע ל-IQ של 117 ומעלה (מעל הממוצע ). מעבר לדיבור, תמלול, דקלום ושירה, קריאת ספרים עוזרת מאוד להתקרב ליעד. זו הסיבה שאני ממליצה מאוד להקריא דווקא ספרים ארוכים ולא קצרים בהתחלה. כמות המילים שבספר חשובה, משום שבין היתר היא עוזרת לנו להגיע ליעד.
אלה הספרים שאני ממליצה להתחיל איתם את הקריאה לילדיכם:
הפיל שרצה להיות הכי – 432 מילים
איילת מטיילת – 326 מילים
תירס חם – 422 מילים
את היתרונות הנוספים בספרים אלה נבחן בהזדמנות בפוסט אחר. 

חשוב להדגיש שבמשפחות מעוטות יכולות, כשהורים דיברו עם ילדיהם, לא התגלו הבדלים משמעותיים בהישגי הילדים. כי מילים הן זולות ונגישות, לכולם, והן הכלי המשמעותי ביותר שיש להורה כדי לפתח את ילדו ולתת לו את הערך הרב ביותר, בדיוק כפי שאמרה סוסקינד. היו חלק מהפתרון, ולא הבעיה. קראו לילדיכם ספרים ודברו איתם ❤️


 
שתף את הפוסט:
x

#{title}

#{text}

#{price}